זו של דפנה לוינסון עשויה מטריקו מהסוג העבה. יחסית לשמלות טריקו היא לא גמישה ודי צמודה ויש לה גזרת אמפייר. יש לי אותה חמש שנים ואני חושבת שהגיע הזמן להיפרד ממנה כי היא כבר קצת צמודה מדי בשבילי אבל התחלתי לעשות פילאטיס אז אולי אני עוד ארזה ואוכל ללבוש אותה שוב.
זו של שרה בראון והיא מושלמת. יש לה כיסים והיא נעימה נורא ואני לובשת אותה הרבה יותר מדי.
שמלת פשתן של הדס הול, שעושה שמלות מסתובבות בגזרות פשוטות ומוצלחות לנשים וילדות. קצת קשה לי איתה, גם בגלל הפשתן וגם בגלל האוברסייז אבל יש לה כיסים ובסך הכל מדובר בשמלה מוצלחת למרות שהייתי מעדיפה אותה בטריקו או בכותנה.
שמלת יד שנייה שקיצרתי. היא די צמודה וסקסית יחסית לדברים שאני בדרך כלל לובשת ואני שומרת אותה למקומות בהם אני מרשה לעצמי להיות מעט סליזית.
שמלת טי שירט של אמריקן אפרל. היא שלי כבר חמש שנים והגזרה שלה מעולה. היא ליוותה אותי הריונות אבל לא נשחקה מהמתיחות אבל היא כל הזמן נעלמת לי. אין לי מושג למה.
שמלת כותנה של אייזק מיזרחי לטארגט. מצאתי אותה בחנות יד שנייה במידה שגדולה עלי בהמון אז הצרתי אותה אבל השארתי אותה אוברסייז. היא לא מסוג השמלות הסקסיות והמחמיאות אלא מהסוג השני.
שמלת יד שניה עם חצאית טול וחלק עליון עבה ויציב יחסית. שמלה שאני לובשת רק לאירועים רשמיים יחסית, מה שאומר שבקושי יוצא לי ללבוש אותה.
שמלה בגזרת חולצה גברית. אני כבר לא זוכרת איפה קניתי אותה אבל לא חסרות כאלה ומדובר בפריט מוצלח ושימושי.
לא נכנסו לרשימה השחורות המנוקדות, הפרחוניות והמפוספסות, אחת עם צווארון כסוף ובטח עוד איזו שחורה חלקה או שתיים ששכחתי ועוד כמה שאני לא לובשת אבל מתקשה להעביר הלאה.
למשל שמלת שכבות התחרה הזו.
או השמלה הגותית הפייתית הזו שחברה מצאה ברחוב והחלפתי תמורת חצאית לפני שנים.
שמלות שחורות הן קטגוריה בפני עצמה. קצת כמו שאף פעם אין יותר מדי ג'ינסים או יותר מדי נעלי בלרינה בצבע ניוד ולקים אדומים. או שאולי בעצם יש?
*השמלות שנזכרתי בהן תוך כדי כתיבת הפוסט צוירו בעכבר כשבזרועותיי פעוטה יונקת. לכן הן פחות מוצלחות. עם קוראי וקוראותי סליחה.
