מה בתיק, הגרסה המאוירת והמצונזרת.

לפני המון זמן כתבתי פוסט "מה בתיק" בגרסה לא מצונזרת, ניירות טישו משומשים וסנדוויצ'ים עם עובש והכל.  גם הפעם התפתיתי להכניס את הגביעונית שלי ועוד אי אילו פריטים מהסוג שגורם לאנשים לאי נוחות אבל התאפקתי. ניסיתי כל מיני טכניקות של איור בפוטושופ כי אני מרגישה שעדיין לא מצאתי את השפה הויזואלית שלי. התוצאה לפניכם.

תיק של היידי. הוא אצלי כבר שנים והוא די מטונף ומוכתם למרות שמדי פעם כשנשפך עליו משהו באמת מגעיל אני זורקת אותו למכונת הכביסה.

פודרת הבלוט של מאק והמברשת של לאוקסיטן. שניהם מעולים ונמצאים בתיק האיפור שלי באופן קבוע.

קרם ביבי של אסתי לאודר. הכיסוי שלו סביר ויש לו SPF 30. הוא מלווה אותי בימים ארוכים שמצריכים מריחה חוזרת של קרם הגנה.

אודמים. כרגע אחד בצבע יין של איל מקיאז' ואחד מוקטן בצבע ורוד טבעי של ג'יבנשי. אודם בתיק מציל אותי כשאני מרגישה חיוורת, לא נשית או כשאני צריכה שמשהו יעודד אותי.

מגבונים לחים של "סבון". אני קלוצית רצינית וגם לפני שהיו לי ילדים תמיד יצא לי להתלכלך. רטבים, צבעים וקרטיבים תמיד יטפטפו ויימרחו לי על הבגדים (ולכן אני נמנעת באדיקות מלבישת פריטים לבנים). חבילת מגבונים בתיק היא הכרחית לאנשים כמוני. בעיקר כשיש להם ילדים ופוטנציאל הטינוף מכפיל את עצמו.

ארנק פרוותי של ניקי. אני לא יודעת מה עבר לי בראש כשקניתי אותו. הוא חמוד ואני מנסה להראות כמו בן אדם מבוגר רוב הזמן. אבל תודו שהוא חמוד.

תמונות של הילדים שלי בארנק. הציור לא עושה עימם חסד. הם קסומים.

משקפי שמש אופטיים. כי צריך. 

 כדורים נגד אלרגיה, כדורים נגד חרדה וכדורים נגד כאב ראש. אם תהיה אפוקליפסת זומבים אני מסודרת. בעיקר אם יתברר שאני אלרגית לזומבים.

 עליונית. בגלל שהסתיו סוף סוף הגיע. כרגע זו חולצת ג'ינס של קסטרו מלפני שלוש שנים.

 קרם ידיים בריח שקדים של לאוקסיטן. יש לי עוד כמה ריחות וקשה לי להחליט איזה מהם אני הכי אוהבת.

צורפתי לקבוצת וואטסאפ של בלוגריות ביוטי ואופנה ישראליות. חשבנו להעלות יחד פוסט "מה בתיק" ואז לקשר לפוסטים אחת של השנייה, אבל יש לי יכולת איפוק של ילד בן ארבע. אני יודעת את זה בגלל שיש לי אחד כזה בבית. לתיקים נוספים אתן מוזמנות לבקר בבלוג של טלי ובבלוג של לנה. 

אקססוריז וווידוים סינמטיים

יש חופש גדול מהגן. בינתיים הלכנו לים מוקדם בבוקר, לג'ימבורי בערב, שלחנו אותו לישון אצל ההורים שלנו, הרכבנו פאזלים, בנינו מגדלים והקראנו המון ספרים. המחזנו את "האריה שאהב תות", עשינו חותמות וצבעי ידיים ואפילו לא עבר שבוע. בלי עזרה של ההורים זה היה יכול להיות מתיש מדי, אבל ככה זה כיף. כשהוא ישן אצל הסבים שלו אני ודוד יכולים לעבוד קצת, לעשות מרתונים של הומלנד ושל כתום הוא השחור החדש, לראות סרטים שלמים רצוף, מה שלא עשינו כמעט בכלל מאז שעומר נולד כי זה דורש המון ריכוז, וסתם להיות ביחד לבד.
כמה וידויים סינמטיים:
*יש לי קצת רתיעה מסרטים אירופאים איכותיים. הם נתפסים אצלי בדרך כלל כמאתגרים מדי. שני במאים שאני בכל זאת נורא אוהבת הם פאזוליני האיטלקי ופרנסואה אוזון הצרפתי. הם כיפיים ואפלים במידה מפתיעה.
*אני אוהבת סרטי טראש. הבמאי האהוב עלי הוא ג'ון ווטרס, במיוחד בסרטים המוקדמים שלו. אני אוהבת גם את ראס מאייר, אד ווד וסרטי אימה דלי תקציב וישנים. בכלל, סרטים עם המון סקס ואלימות עושים לי את זה.
*אני אוהבת סרטי קומיקס, לא משנה כמה הם גרועים. אפילו את הספיידרמן האחרון.

וקצת על אקססוריז. יש לי תיק בצהוב חרדל. חיפשתי תיק גב מחומר שאינו עור שלא יהיה יקר מדי. בחנות בקינג ג'ורג' מצאתי כמה חמודים ולא יקרים. התלבטתי בין השחור והצהוב ובסוף החלטתי ששחור אולי הולך עם הכל אבל הוא גם קצת משעמם.
קיבלתי מדוד את שרשרת הלב אוריגמי של שלומית אופיר. זו שרשרת הלב הראשונה שלי ויכול להיות שזו מתנת חג האהבה הראשונה שלי. אני אוהבת אותה נורא. האוריגמי מוריד מעט את מדד הקיטש והיא עדינה ומתוקה.

תמיד אחרי שאני מסתפרת אני עושה שיפוצים של התספורת בבית. זו הפרעה שייחודית לי? מוכרת גם לכם? אני לא יודעת. בכל מקרה אני מרוצה כרגע מהשיער שלי אבל קצת מיואשת מהנסיון להאריך אותו.

אני מנסה עכשיו טיפול טבעי לפיגמנטציה. אם הוא יעבוד אדווח. בינתיים ניסיתי קרם במרשם, כדורים איירוודים, סקראבים, פילינג עדין, מסיכות וסרומים וכלום לא עבד, אבל אולי זה בגלל חוסר ההתמדה שלי. הדבר היחיד שעבד בינתיים זה פוטושופ.

הילקוט הצהוב שלי

שרשרת האוריגמי

תיק חדש ומחשבות מבולגנות

הגיע התיק שהזמנתי מקלמנטינה. לפעמים אני מרגישה שאולי הוא קצת ילדותי מדי בשבילי. בכל זאת עוד שבועיים אני אהיה בת 31. אבל הוא חמוד ומשמח. הצטלמתי בדרך לשיעור הפוטושופ השני שלי במנטור. למדנו לרטש תמונות. מאז אני עוברת על תמונות שלי ובודקת איך אראה עם אף צר יותר או שפתיים מלאות יותר. אולי מתישהו אני אעלה ניסויים כאלה לבלוג. זה קצת דופק לי את דימוי הגוף, לראות איך הייתי נראית עם כמה שינויים מינוריים, אבל אני מנסה להיות בוגרת בקשר לזה ולהזכיר לעצמי שאיפור זה כיף אבל לפתח אובססיית שלמות כזו ביחס לגוף שלך זה לא בריא ואני לא באמת רוצה להיגרר לזה. 

מזג האוויר האביבי גורם לי להיאחז בצבעוניות קודרת ומונוכרומטית. כל הפריחה הזו קצת עושה לי פריחה. אני די אוהבת את האורך של השיער שלי עכשיו. קצת מתחשק לי שהוא יהיה ממש ארוך. שני המשפטים האלה בדרך כלל מנבאים שעוד מעט יתחשק לי להסתפר ממש קצר. זה מין מעגל מרושע ועקבי שכבר כמה שנים שאני לא יוצאת ממנו. בא לי שכבר יגיע הקיץ. אני שונאת להתלבש כדי לא לקפוא. אני רוצה שמלות קצרות ואוברולים דקיקים וסנדלים ונעלי בלרינה. 

מה בתיק- גרסת ה-TMI

התיק שלי תמיד כבד ומבולגן ותמיד שואלים אותי מה אני כבר סוחבת בו. הבאתי לכם גרסה לא מצונזרת. מהסנדוויץ' מעלה העובש ועד לצעצועים שהילד דוחף לי לתיק. התיק עצמו עומד להיות מוחלף בימים הקרובים באחד שאני רוצה כבר המון זמן ויוקדש לו פוסט אחר.

יותר מדי כרטיסי מועדון

מפתחות, דיסק און קי ועוד כרטיסי מועדון

קליפס לימים שהשיער לא מסתדר

הגלקסי החדש והחמוד שלי

שפתון ורדרד שקוף, עט, סיכת סבתא ותעודת זהות

סנדוויץ' עם טחינה מלפני שלושה ימים

הארנק שלי. הוא מתחיל להתפורר כבר

משקפי שמש אופטיות

ערימת ניירות, קבלות, פרסומות ומרשמים ישנים מקומטים בערבוביה בתחתית התיק

תיק האיפור שלי

המון איפור שאני בקושי משתמשת בו. אני בעיקר משתמשת בשפתון השקוף שנמצא בתא הקטן והופיע בתמונה קודמת

מגבונים עם מסיר כתמים כי אני תמיד שופכת על עצמי דברים

שטויות שעומר שם לי בתיק כשאני לא מסתכלת ואז מגלה שאני סוחבת איתי כבר ימים

                                         

הדודה האקסצנטרית או האורבנית המתוחכמת

                                 

אתמול הייתי בשתי מכירות ביתיות. אחת של הצלמת תמר קרוון, שבה לא קניתי הפעם, ואחת של רוני כהן, מפיקה של אירועי אופנה. אצל תמר לא מצאתי כלום. זאת אומרת, היו שם דברים יפים, הייתה חולצת עטלף נהדרת עם הדפס גאומטרי צבעוני של אבינת שמדדתי, וחליפת שני חלקים של חולצה וחצאית בוורוד פוקסיה שהייתי שמחה לרכוש רק את החלק העליון שלה, אבל הוא לא נמכר בנפרד והייתה חולצת שיפון עם הדפס ציפורים בורוד סומק שאם לא הייתה עשויה ממאה אחוז פוליאסטר בוודאי הייתי קונה. אצל רוני נרכשה שמלת הפסים הזאת והתיק המשושה בשלושה צבעים. לשמלה אני רוצה להוסיף גומי ואולי לקצר. אני אוהבת בה את וויב כותונת הפסים המשגעת. התיק פשוט יפה נורא. הגרפיות של משטחי הצבע שלו מאוד מדוייקת בעיני.
כבר פעם שניה במכירה כזו שמישהי זורקת לי "את ממש אוהבת צבעים". אני לא בטוחה שאני יודעת איך להבין את זה. לפעמים אני מרגישה שאני לבושה כמו הדודה האקסצנטרית של מישהו. שלקחתי את אהבת הצבעים וההדפסים שלי רחוק מדי. רגעים כאלה גורמים לי לרצות לפרוש אל תחושת הביטחון שבבגדים קלאסיים יותר, או במונוכרום ארכיטקטוני נזירי נוסח רונן חן ודומיו, שאני אוהבת מאוד על אחרות. לצערי אני חובבת ריגושים בלתי נלאית. אני חושבת שרגע השפל שלי היה כשהבנתי שאני בוחנת את הבגד של בובת הסבתא במשחקיה עם עומר וחושבת איך הייתי משלבת אותו במלתחה שלי. סליחה על הבלגן בתמונות. הייתי רוצה להגיד שזה בגלל שלא הספקנו לסדר, אבל אנחנו פשוט אנשים מבולגנים והבית תמיד נראה ככה. הגרביים קצת הורסות לי את התמונה. הן צריכות להיות בצבע אחר.


                                                   

עוד שמלה שהשמשתי. לא משהו רדיקלי. הצרתי קצת והוספתי גומי, אבל זה נראה הרבה יותר טוב לדעתי. אני עובדת על עוד שמלות, שלחתי מעילים לניקוי יבש, ואני רוצה לנסות לעשות מכירה בעוד שבועיים. אני אשתדל לצלם עוד דברים שהולכים להיות שם לבלוג ולעשות עמוד פייסבוק.

                                                
יעניין אתכם לקרוא פוסט על בשמים? זו התמכרות די רצינית שלי, ועכשיו התאהבתי באחד חדש. אני שוקלת לסקור את אלה שאני הכי אוהבת, אלה שיש לי ואלה שאני רוצה.

שמלה אחת וכמה מכירות שוות

השמלה הזו, של אלף אלף, היא רכישה חדשה יחסית מיריד Ready To Wear. הבד שלה קצת נוזלי וחלקלק ויש לה וויב של הלבשה תחתונה, גם בגלל התחרה במחשוף. לבשתי אותה לארוחת ערב משפחתית במסעדה איטלקית ליד הבית. 

בעלי צילם

 אני אוהבת את אלף אלף. יש באסתטיקה שלהם משהו ענוג.  תמיד רציתי להיות ענוגה, אבל נראה לי שזו פריבילגיה ששמורה לרוב לבעלות שיער חלק ותווי פנים עדינים יותר משלי.

 אני נועלת את הנעליים מהפוסט הזה. הן התגלו כנוחות מאוד, באופן מפתיע. התיק ממכירה ביתית של רוני כהן, ממארגני שוק האקססוריז, שמארגנת מכירה גם בסוף השבוע הזה. לצערי היא עברה לגבעתיים ואני עצלנית. המכירות הקודמות היו די קרובות אלי, אבל אם אתם באזור שווה  לקפוץ. מכירה מסקרנת נוספת, שאליה אני כנראה אלך, אמורה להיות במועדון הקומפורט 13 בפלורנטין. אני לא מכירה הרבה מהמעצבים שם, רק את הדברים של About:Blank, שאני אוהבת.

ואם כבר אתם בפלורנטין, כדאי לקפוץ לסטודיו של סיסטר M ברחוב סלמה. יש הנחות סוף עונה והדברים שלהן ממש יפים.

ארונות של אחרים

בשנים האחרונות החל טרנד של מכירות ביתיות. אדם זר שפותח בפניך חלק מהארון שלו מספק חוויה אחרת מקנייה בחנות, אפילו יד שנייה. בדרך כלל עושות את המכירות האלה כל מיני דמויות מוכרות מעולם האופנה, צלמות, עיתונאיות, קנייניות ויחצ"ניות כך שהאבולוציה האופנתית שלהן היא משהו שבחלק מהמקרים היה חשוף לך גם קודם. אפשר לראות בפריטים על הקולבים עקביות והתפתחות בבחירות שלה, והיגיון בוויתורים שהיא עושה. בפעולת הליקוט מתוך המבחר הזה יש משהו פולשני ומציצני: מה היא זורקת, מה היא קיבלה ולא לבשה, מה כבר לא מתאים לה ולתדמית הציבורית שהיא מנסה ליצור. מעניין גם לראות איזה ספרים ומגזינים מארגנת המכירה בוחרת להציג, ואיך היא מסדרת את הסלון ואת סביבת המדידה.
אבל יש בסיטואציה הזו משהו נוסף. אני חושבת שחלק מהמשיכה שיש למכירות האלה נובע מהסמכות של הנשים שעושות אותן. שברגע שאת קונה משהו שעבר את הסלקציה של מי שנחשבת כמבינה, את מרגישה כאילו את חולקת אתה את טעמה האנין, שנדבק לפריט בגלל שהוא נבחר כבר פעם על ידי מישהי שיודעת מה היא עושה. קצת כמו לצאת עם מישהו שיצא פעם עם כוכבת קולנוע.
וכמה טיפים מעשיים למתחילים:
- תעקבו אחרי פרסומים בעיתונות. בדרך כלל המכירות המעניינות יופיעו במדורי "המכירות השוות של השבוע". הארועים האלה גם מתפרסמים בפייסבוק.
- תלבשו משהו שנוח למדוד מעליו או מתחתיו. בדרך כלל יש מראה אחת ומקלחת, שאינם באותו חלל, ודי הרבה תור על שניהם. זה יחסוך המתנה והתרוצצויות.
- זה המקום להתנסות. המחירים זולים, בדרך כלל עורכת המכירה היא מישהי שאתם מעריכים את טעמה, ודברים שלא הייתם חושבים למדוד במקום אחר יכולים להפתיע לטובה.
- תתייעצו, גם אם נדמה שכולם מכירים את כולם חוץ מכם. במכירות האלה בדרך כלל יש הרבה שישמחו לחלוק דעות ולהציע רעיונות.
- לפעמים המכירות מפורסמות על עצים ולוחות מודעות. שווה להציץ גם בכאלה, ובכלל לשוטט ולקרוא מודעות.
אז אלה התובנות שלי בנושא. אני מאוד אוהבת מכירות ביתיות. הן דורשות קצת מאמץ והרבה סבלנות אבל אף פעם אי אפשר לדעת עם מה תצאו מהן.

 אלה כמה מההילייטס. יש עוד הרבה, מעוד הרבה מכירות אחרות.

חולצה ממכירה של הצלמת תמר קרוון

גם זו היתה של תמר קרוון

סוודר של רוני קנטור ממכירה שהייתה היום

גם העליונית הזאת משם

שמלה שקניתי מזמן, במכירה מארונה של אליז ג'וליארד מבוטיק אליז

תיק של טופשופ מהמכירה של תמר קרוון