‏הצגת רשומות עם תוויות הלבשה תחתונה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הלבשה תחתונה. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 6 באפריל 2014

גרביונים, איזה כיף

כמעט בכל פעם שאני נכנסת לH&M, למשביר או לסופר פארם אני יוצאת עם זוג. אני אוהבת אותם קלאסיים, מנומרים, חלקים, מאט, מבריק, עם רגל, בלי רגל, עד הירך, שלמים, מתחרה, צמר, ניילון, שקופים, אטומים, צבעוניים, מזובררים ובשלל וריאציות נוספות. כשהייתי צעירה היו לי כאלה בדוגמת רשת, בקורי עכביש ובפסים רוחביים בסגול ושחור. אני מעדיפה אותם עמידים ומעל 40 דניר, כי בסוף הם תמיד יגיעו בטעות למייבש. היו לי כאלה שנקרעו בפעם הראשונה שלבשתי אותם ויש לי כמה שמחזיקים שנים, אבל אף פעם אין לי מספיק גרביונים. 
דווקא כאלה בצבע גוף אין לי בכלל. הם לא באמת בלתי נראים ומשהו בהם מרגיש לי זקן. מנומרים וכאלה בשחור מאט אני הכי אוהבת לקנות. הנימור בכל אחד קצת שונה והשחורים הם אביזר בסיסי שצריך להיות נגיש לי כל החורף ועונות המעבר. אלה שפתוחים בכף הרגל מחמיאים לקרסוליים דקים והופכים את המראה למעט יותר אדג'י. גרביונים יעודיים להריון ניסיתי והם מיותרים לחלוטין וממילא מחליקים מהבטן. יחסית לדברים שתמיד רוצים עוד מהם גרביונים הם מההתמכרויות המוצדקות והזולות יחסית. הם נהרסים, הם עולים לרוב בין 20 ל-100 שקלים והם משדרגים ומשנים בגדים שכבר יש בקלות יחסית בלי להעמיס. 










יום שישי, 19 באוקטובר 2012

קברט


את שרשרת הלוליינית של לילה מיי חמדתי כבר הרבה זמן. ראיתי אותה בשוק האקססוריז לפני שנה בערך וחשבתי שהיא מושלמת. יש לי חולשה לכל מה שקרקסי וקברטי. חוץ מקרקסים אמיתיים, שמשעממים אותי. השבוע הגעתי לסטודיו שלה במתחם נוגה ושאלתי על השרשרת. במקרה היא עוד הייתה שם, לא בתצוגה אלא בקופסה עם פריטים מקולקציות קודמות. היא הייתה אפילו יותר יפה ממה שזכרתי. את החצאית שאני לובשת בתמונות עיצבתי לפני שנתיים. עשיתי לה את הגיזרה, בחרתי את הבדים, תפרתי, והגשתי אותה בשיעור בו למדתי אז בערך בפורמט שהיא מצולמת בו עכשיו. הקומבינזיון וינטאג', נראה לי שמאובססיה אבל אני לא בטוחה, הפנינים מ-H&M, אייליינר מודגש, סומק בולט ואודם אדום. השיער שלי כרגע גם מתאים לתמה. הוא קצר עם חלקים ארוכים מסביב לפנים וחצי פוני קצוץ. דרמטי ושבור ונוגה כמו שאני אוהבת. השרשרת הזו מזכירה לי ציור שציירתי פעם, של שני לולייני טרפז שקשורים אחד לשני בסרט. הוא פחות מוצלח ממה שזכרתי. אולי אני צריכה לנסות לצייר אותו שוב מתישהו.









יום שבת, 18 באוגוסט 2012

חזיות שאני לובשת, חזיות שאני לא יכולה ללבוש והריון

לפני שנה ושלושה שבועות בערך ילדתי. מגיל 20 עד ההיריון הגוף שלי היה יציב חוץ משני קילו לפה או לשם, שאמנם הורגשו על גובה של 153 ס"מ וחצי אבל ההבדלים לא היו דרמטיים מאוד. בהריון הגוף עבר פתאום שינוי קיצוני. אני מהכלבות שעולות שבע קילו, רובם בבטן,  ואז יורדות בחזרה בערך חודש אחרי הלידה (בגלל הנקה). אבל זה ממש לא היה בגלל שניסיתי לשמור על משקל נמוך. בקושי הצלחתי לאכול משהו חוץ מפירות ויוגורט כל ההריון, קיבלתי נזיפות ואיומים מאחיות ורופאים, הייתי אנמית וחלשה, תוספי הברזל רק הגבירו את הבחילות, והפיץ נולד במשקל נמוך יחסית של 2.6 קילו. במקום להראות זוהרת נראיתי מפחיד. בכל התמונות מההריון אני נראית חיוורת ורזה, עם עיגולים כהים מסביב לעיניים ובטן ענקית. חבר אמר שנראיתי כמו נחש בואה שבלע פיל. אני שונאת את התמונות שלי מהתקופה הזו. אני נראית בהן חולה.
חזיית הנקה-ככה זה אמור להראות. התמונה מפמינה
מכל השינויים זה שתפס, אולי בגלל שאני עדיין מניקה, זו האקסטרה מידה בחזה, שכרגע הוא, מסתבר, במידה 75D - כמובן תלוי בחנות ובדגם. מהחודש השני להריון, בו התחיל לגדול לי החזה, קניתי רק חזיות הנקה (חזיות עם קאפים שנפתחים. רובן נראות כמו הכלאה בין חיתול בד לבגד פטיש). אני לובשת סמרטוטי הנקה כעורים כבר כמעט שנתיים וחולמת על חזיות משולשים קלילות ושקפקפות שתמיד כשאני מודדת אותן אני נוחלת אכזבה. הן כנראה מחמיאות לצנומות ושטוחות בלבד, ואם הייתי כזו אני לא בטוחה שהייתי לובשת חזיות בכלל.
אגלי דאקלינג

אלף אלף


גרטרוד

אמריקן אפרל

אמריקן אפרל
למרות שאני עדיין מניקה וכנראה שאמשיך בזה בחודשים הקרובים, אני מרגישה שהגיע הזמן לנטוש את הסמרטוטים ולהתחיל לחפש משהו שאני אהנה ללבוש. משהו לא מרופד, בלי ברזלים, פשוט אבל יפה, שמסוגל להחזיק מה שצריך. בינתיים אמשיך לחלום על גוזיות תחרה וחזיות משולשים.