מתנות ליום ההולדת

יום ההולדת שלי נפל על יום הבחירות. ביליתי את רובו במיטה עם חום גבוה, רועדת ומרחמת על עצמי. היום שאחריו היה מדכא אפילו יותר. את השבוע שאחריו ביליתי בטיפול בילד חולה ובתינוקת בריאה. אני עדיין מפצה את עצמי על השבועיים האלה. בליל הסדר חיטטתי בארגזים ישנים בהם קיוויתי למצוא עותקים ישנים של "סטיות של פינגווינים" המיתולוגי שרכשתי בשלהי שנות התשעים כשרק יצאו. במקומם מצאתי טבעת שעברה מסבתא של סבא שלי, לאימא שלו ולסבתא שלי ואלי. אני לא יודעת ממה עשויה הטבעת אבל האבן הירוקה הזו יפהפייה. היא קצת גדולה בשבילי לשימוש יומיומי אבל אני שמחה שיש לי את המזכרת הזו ממנה. אני מקווה שאצליח לשמור עליה. איבדתי לא מעט תכשיטים, ביניהם טבעת האירוסין שלי, שלמרבה המזל לא היתה טבעת יהלום, וכמה תכשיטים מבת המצווה. אני גרועה ממש בשמירה על דברים יקרי ערך.

לאחרונה גיליתי את מעצבת התכשיטים קטיה אלפא. הסגנון שלה הוא גראנג'י, מרוט ועמוס בקטע של פאנק רוק מהסוג הזוהר והמטונף. אני יכולה לדמיין את דבי הארי או את ג'ניס ג'ופלין עונדות אותם. היא משלבת קרושה במתכת, פנינים, פרחי בד, פרנזים וחוטים והאפקט שנוצר מרהיב. אני ודוד נסענו לסטודיו שלה כדי לבחור לי מתנת יום הולדת ובחרתי שרשרת וצמיד עדינים יחסית, בגלל שתכשיטים גדולים וכבדים מפריעים לי בדרך כלל. אני הכי אוהבת את תכשיטי הכסף הסרוגים שלה. 

הבושם שלי כרגע הוא Play in the city של ג'יבנשי. קיבלתי אותו כשקניתי סרום והוא נעים וחמצמץ. המסקרה הקיפודית שלהם, לעומת זאת, נמרחת לי ולא יורדת בקלות כשאני מנסה להוריד אותה. אחריה אני מתכוונת לחזור לזו של קליניק. עוד התקבלו ליום ההולדת: נעלי בלרינה בניוד, שמלה של בלינקי, שמלה ושלוש חולצות מסלון ברלין וחולצה של רותם והדס. אני זקוקה לסניקרס חדשות בגלל שהבנסימון שלי כבר קרועות ומוכתמות. אני מתלבטת בין עוד זוג של בנסימון לבין אולסטרז או קדס בלבן או אפור. 

גרביונים, איזה כיף

כמעט בכל פעם שאני נכנסת לH&M, למשביר או לסופר פארם אני יוצאת עם זוג. אני אוהבת אותם קלאסיים, מנומרים, חלקים, מאט, מבריק, עם רגל, בלי רגל, עד הירך, שלמים, מתחרה, צמר, ניילון, שקופים, אטומים, צבעוניים, מזובררים ובשלל וריאציות נוספות. כשהייתי צעירה היו לי כאלה בדוגמת רשת, בקורי עכביש ובפסים רוחביים בסגול ושחור. אני מעדיפה אותם עמידים ומעל 40 דניר, כי בסוף הם תמיד יגיעו בטעות למייבש. היו לי כאלה שנקרעו בפעם הראשונה שלבשתי אותם ויש לי כמה שמחזיקים שנים, אבל אף פעם אין לי מספיק גרביונים. 

דווקא כאלה בצבע גוף אין לי בכלל. הם לא באמת בלתי נראים ומשהו בהם מרגיש לי זקן. מנומרים וכאלה בשחור מאט אני הכי אוהבת לקנות. הנימור בכל אחד קצת שונה והשחורים הם אביזר בסיסי שצריך להיות נגיש לי כל החורף ועונות המעבר. אלה שפתוחים בכף הרגל מחמיאים לקרסוליים דקים והופכים את המראה למעט יותר אדג'י. גרביונים יעודיים להריון ניסיתי והם מיותרים לחלוטין וממילא מחליקים מהבטן. יחסית לדברים שתמיד רוצים עוד מהם גרביונים הם מההתמכרויות המוצדקות והזולות יחסית. הם נהרסים, הם עולים לרוב בין 20 ל-100 שקלים והם משדרגים ומשנים בגדים שכבר יש בקלות יחסית בלי להעמיס. 

מתנות יום הולדת

אני ענקית. הגעתי לשבוע 20 וכנראה שזו בת. בהריון הזה אני משמינה הרבה יותר מבקודם, בו עליתי בערך 6 קילו. אני מניחה שזה לטובה. חגגתי השבוע יום הולדת וגם זו הייתה חגיגת קלוריות דקדנטית עם עוגת הגבינה המופלאה של הקופי בר. השרשרת בתמונות היא של O-Shan וקיבלתי אותה מדוד ליום ההולדת. מאימא שלי קיבלתי לוח גרפי לציור שחמדתי כבר המון זמן ולעצמי קניתי את הבושם הכחול של קלרינס שהרחתי על חברה ומאז אני מנסה אותו כמעט בכל ביקור בסופר פארם. יש לו ריח עשבוני רענן אבל די מיוחד. הוא מזכיר לי קצת בושם שהיה לי מזמן ושהפסיקו לייצר, The Other של סופט טאץ'. אני לא יודעת אם מישהו חוץ ממני זוכר אותו אבל הוא היה נעים ממש והתיימר להכיל רק תמציות ארומטיות טבעיות. זה של קלרינס עדין ויוקרתי יותר אבל אני מתגעגעת ליצירה הנשכחת הזו של סופט טאץ'. הזמנתי אותו מסטרוברי כי שם הוא משמעותית יותר זול מאשר בפארמים. הנעליים הן זוג הרפטו הראשון שלי. רכשתי אותן בהנחה משמעותית בחנות הפופ אפ עודפים של בנקר. בנעילה הראשונה הן פצעו אותי אבל עכשיו הן רכות ומתמסרות. השיער שלי בתמונות עדיין לח ולכן הוא נראה כמעט מסודר וגלי. זה נחמד אבל עוד לא מצאתי את החומר שמכניע אותו ככה בלי להקשות אותו או להשאיר משקעים לבנים מגעילים. סטריפ שאיירתי הולך להתפרסם בפסטיבל הפנזינים. תבואו לראות. זה בעוד שבוע.

גיא מלך הבלוגריות- הפקת האופנה הראשונה שלי

אני מאוד אוהבת את התכשיטים של גיא גיל. הם מצליחים להיות פרועים ונוסטלגיים בו זמנית. ללחוץ על בלוטות הזיכרון ועדיין להיות עכשוויים לגמרי. בגדול אני לא הטיפוס של הפקות אופנה. כשאני מצטלמת אני מעדיפה את השליטה אצלי . סוג של הפרעה כנראה. ועדיין רציתי לקחת חלק בהפקה המקסימה של גיא גיל. השרשרת שבחרתי דווקא פחות אופיינית בעייני לעיצובים שלו שהם לרוב מאוד צבעוניים. יש בה אלמנטים שבטיים והיא כמעט מונוכרומטית. אהבתי את השקט היחסי שלה, שהיא מצליחה להכיל למרות המאסיביות והעומס. בדיעבד הייתי משלבת אותה אולי אחרת למרות שעם הטקסטורה והצבע של החולצה היא עובדת נפלא בעייני. 

הצלם גיא חמוי הצליח לגרום לי להרגיש בנוח ולשחק קצת מול המצלמה. עמוק בפנים אני דרמה קווין שלא יודעת גבולות.

המאפרת פז רייכרט מסטודיו עדה לזורגן אמנם לא הוציאה אותי מהקומפורט זון שלי למרות שניסתה אבל התוצאה חיננית ועדינה. גיא ניסה לשכנע אותי לנפח את השיער אבל יש לי מגבלות בכל מה שקשור לשיער שלי ואני מעדיפה אותו במידה של שליטה.

עוד פרטים על ההפקה בבלוגים של שאר הבנות ובדף הפייסבוק של גיא גיל

יצאתי שמנמנה ליד כל הבחורות הרזות והגבוהות האלה

רוני, דיאנה, קורין, מאיה, יאנה, נוגה, אני ואוליה

אני בעמידה של שחקן פוטבול בעוד השאר מצליחות להישאר חינניות

אני לא יודעת לקפוץ. זה בטח פוטושופ (סתם. אולי לא)

אקססוריז וווידוים סינמטיים

יש חופש גדול מהגן. בינתיים הלכנו לים מוקדם בבוקר, לג'ימבורי בערב, שלחנו אותו לישון אצל ההורים שלנו, הרכבנו פאזלים, בנינו מגדלים והקראנו המון ספרים. המחזנו את "האריה שאהב תות", עשינו חותמות וצבעי ידיים ואפילו לא עבר שבוע. בלי עזרה של ההורים זה היה יכול להיות מתיש מדי, אבל ככה זה כיף. כשהוא ישן אצל הסבים שלו אני ודוד יכולים לעבוד קצת, לעשות מרתונים של הומלנד ושל כתום הוא השחור החדש, לראות סרטים שלמים רצוף, מה שלא עשינו כמעט בכלל מאז שעומר נולד כי זה דורש המון ריכוז, וסתם להיות ביחד לבד.
כמה וידויים סינמטיים:
*יש לי קצת רתיעה מסרטים אירופאים איכותיים. הם נתפסים אצלי בדרך כלל כמאתגרים מדי. שני במאים שאני בכל זאת נורא אוהבת הם פאזוליני האיטלקי ופרנסואה אוזון הצרפתי. הם כיפיים ואפלים במידה מפתיעה.
*אני אוהבת סרטי טראש. הבמאי האהוב עלי הוא ג'ון ווטרס, במיוחד בסרטים המוקדמים שלו. אני אוהבת גם את ראס מאייר, אד ווד וסרטי אימה דלי תקציב וישנים. בכלל, סרטים עם המון סקס ואלימות עושים לי את זה.
*אני אוהבת סרטי קומיקס, לא משנה כמה הם גרועים. אפילו את הספיידרמן האחרון.

וקצת על אקססוריז. יש לי תיק בצהוב חרדל. חיפשתי תיק גב מחומר שאינו עור שלא יהיה יקר מדי. בחנות בקינג ג'ורג' מצאתי כמה חמודים ולא יקרים. התלבטתי בין השחור והצהוב ובסוף החלטתי ששחור אולי הולך עם הכל אבל הוא גם קצת משעמם.
קיבלתי מדוד את שרשרת הלב אוריגמי של שלומית אופיר. זו שרשרת הלב הראשונה שלי ויכול להיות שזו מתנת חג האהבה הראשונה שלי. אני אוהבת אותה נורא. האוריגמי מוריד מעט את מדד הקיטש והיא עדינה ומתוקה.

תמיד אחרי שאני מסתפרת אני עושה שיפוצים של התספורת בבית. זו הפרעה שייחודית לי? מוכרת גם לכם? אני לא יודעת. בכל מקרה אני מרוצה כרגע מהשיער שלי אבל קצת מיואשת מהנסיון להאריך אותו.

אני מנסה עכשיו טיפול טבעי לפיגמנטציה. אם הוא יעבוד אדווח. בינתיים ניסיתי קרם במרשם, כדורים איירוודים, סקראבים, פילינג עדין, מסיכות וסרומים וכלום לא עבד, אבל אולי זה בגלל חוסר ההתמדה שלי. הדבר היחיד שעבד בינתיים זה פוטושופ.

הילקוט הצהוב שלי

שרשרת האוריגמי

מסיבת תחפושות של בן אדם אחד

קורס הפוטושופ שלי מתקרב לסיום ולקראת הפרויקט הסופי אני צריכה לעשות עבודה שתהיה מעניינת מספיק לתיק העבודות ומהנה מספיק כדי שלא אעזוב אותה באמצע. אלה חלק מהצילומים שעשיתי לקראתה. אני הולכת לביים סצנה שבה אגלם דמויות שונות. מעניין אותי מה אתם חושבים על חומרי הגלם. אעלה גם את התוצאה הסופית כמובן. דוד צילם את התמונות בחדר המדרגות, כמו בדרך כלל, ונראה לי שקצת הבהלנו את אחת השכנות, אבל היה כיף. יכול להיות שאני לגמרי מגזימה עם ההיקף של הפרויקט הזה? חלק פשוט לוקחים תמונות מהאינטרנט. לא הופכים את זה להפקה. תמיד אני חייבת לסבך הכל. אני יודעת שהצבעים קצת לא עובדים ביחד אבל הכל יהיה בסוף בספיה או שחור לבן בטח. יהיו עוד תמונות, אבל הן עוד בשלב התכנון.

תיק חדש ומחשבות מבולגנות

הגיע התיק שהזמנתי מקלמנטינה. לפעמים אני מרגישה שאולי הוא קצת ילדותי מדי בשבילי. בכל זאת עוד שבועיים אני אהיה בת 31. אבל הוא חמוד ומשמח. הצטלמתי בדרך לשיעור הפוטושופ השני שלי במנטור. למדנו לרטש תמונות. מאז אני עוברת על תמונות שלי ובודקת איך אראה עם אף צר יותר או שפתיים מלאות יותר. אולי מתישהו אני אעלה ניסויים כאלה לבלוג. זה קצת דופק לי את דימוי הגוף, לראות איך הייתי נראית עם כמה שינויים מינוריים, אבל אני מנסה להיות בוגרת בקשר לזה ולהזכיר לעצמי שאיפור זה כיף אבל לפתח אובססיית שלמות כזו ביחס לגוף שלך זה לא בריא ואני לא באמת רוצה להיגרר לזה. 

מזג האוויר האביבי גורם לי להיאחז בצבעוניות קודרת ומונוכרומטית. כל הפריחה הזו קצת עושה לי פריחה. אני די אוהבת את האורך של השיער שלי עכשיו. קצת מתחשק לי שהוא יהיה ממש ארוך. שני המשפטים האלה בדרך כלל מנבאים שעוד מעט יתחשק לי להסתפר ממש קצר. זה מין מעגל מרושע ועקבי שכבר כמה שנים שאני לא יוצאת ממנו. בא לי שכבר יגיע הקיץ. אני שונאת להתלבש כדי לא לקפוא. אני רוצה שמלות קצרות ואוברולים דקיקים וסנדלים ונעלי בלרינה. 

מכירה ב-1.3

אני שוב עושה מכירה. צילמתי חלק קטן של דברים שיהיו בה. זה  דף האירוע בפייסבוק. אני אשמח אם תבואו. אארח גם את תותים, אקססוריז סרוגים מקסימים של אפרת אביגיל בשארי. רוב הדברים שלי יעלו פחות ממאה שקלים.

סליחה שהזנחתי קצת את הבלוג. אני בתקופה קצת מטורפת, בין ההתחיבויות שלי ל"הארץ" והלימודים. אני מקווה שאתם קוראים אותי גם שם

שמלת תחרה בצבע קרם. 130 ש"ח

שמלה משובצת וינטאג' 60 ש"ח

חולצה מנומרת H&M מלפני כמה שנים 50 ש"ח

חצאית וינטאג' 50 ש"ח

חולצת תחרה 60 ש"ח

סוודר אוברסייז עם פאייטים 120 ש"ח

סוודר שחור לבן עם וורדים 70 ש"ח

שמלת וינטאג' 60 ש"ח

חצאית צמר 60 ש"ח

סניקרס מידה 37 של D.A.T.E
80 ש"ח

חגורה אדומה 50 ש"ח

                                   

מה בתיק- גרסת ה-TMI

התיק שלי תמיד כבד ומבולגן ותמיד שואלים אותי מה אני כבר סוחבת בו. הבאתי לכם גרסה לא מצונזרת. מהסנדוויץ' מעלה העובש ועד לצעצועים שהילד דוחף לי לתיק. התיק עצמו עומד להיות מוחלף בימים הקרובים באחד שאני רוצה כבר המון זמן ויוקדש לו פוסט אחר.

יותר מדי כרטיסי מועדון

מפתחות, דיסק און קי ועוד כרטיסי מועדון

קליפס לימים שהשיער לא מסתדר

הגלקסי החדש והחמוד שלי

שפתון ורדרד שקוף, עט, סיכת סבתא ותעודת זהות

סנדוויץ' עם טחינה מלפני שלושה ימים

הארנק שלי. הוא מתחיל להתפורר כבר

משקפי שמש אופטיות

ערימת ניירות, קבלות, פרסומות ומרשמים ישנים מקומטים בערבוביה בתחתית התיק

תיק האיפור שלי

המון איפור שאני בקושי משתמשת בו. אני בעיקר משתמשת בשפתון השקוף שנמצא בתא הקטן והופיע בתמונה קודמת

מגבונים עם מסיר כתמים כי אני תמיד שופכת על עצמי דברים

שטויות שעומר שם לי בתיק כשאני לא מסתכלת ואז מגלה שאני סוחבת איתי כבר ימים