‏הצגת רשומות עם תוויות מנומר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מנומר. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 5 במרץ 2015

בלילה בו לבש מקס את חליפת הזאב שלו

"ארץ יצורי הפרא" של מוריס סנדק כבר הפך למעין קאלט משפחתי אצלנו. בספר לובש מקס את תחפושת הזאב ומתפרע, והדרך שהוא עושה לארץ יצורי הפרא ובחזרה ממנה היא התיאור הצלול והמדויק ביותר שקראתי לתהליך הרגשי הפשוט לכאורה של אובדן שליטה והרגיעה שאחריו. אני לא הולכת לכתוב פה ביקורת ספרות. רק לומר שכבר הרבה זמן שאני חולמת על תחפושת מקס וכל מה שיש באינטרנט ממש יקר או נראה כמו סמרטוט, אז החלטתי לנסות לתפור בעצמי לפחות את הכובע והכתר. בסוף דברים התחרבשו, ילדים התפרעו ומשכו בבדים והכובע והכתר יצאו קטנים מדי,  אז החלטתי לקחת אותם כהשראה לכמה סלפיז יצורי פרא משל עצמי. לפעמים אני משתעשעת במחשבה ללבוש יחד את כל הפריטים המנומרים, הפרוותיים והשעירים שיש לי בארון. אני חושבת שהצילומים יצאו סקסיים יחסית בגלל שכמבוגר אבדן הרסן העיקרי שלגיטימי חברתית הוא המיני. 
כשנגה מהבלוג המעולה "חמש שקל" כתבה שהיא מזמינה אותי להשתתף במסיבת פורים וירטואלית היססתי. בעיקר כי קשה לי להיצמד לאתגרים ותמיד אני צריכה לעקוף אותם ולעשות הכל עקום. וגם לקראת פורים הילד חטף וירוס בטן וביליתי את הימים האחרונים בניגוב קיא ובניחום זאטוטים. אבל כמה הזדמנויות לצאת, גם אם רק למרחב הווירטואלי, כבר יש לי? ועל רובן אני מוותרת כי אני מעדיפה לבלות את שעות הפנאי שלי בשינה, קריאה, בהייה בסדרות והשתוללות עם יצורי הפרא הפרטיים שלי. 
כל בלוגרית הייתה אמורה לבחור חיה ולהרכיב אאוטפיט בהשראתה, ועל הדרך לדבר על החיה, על סכנות הכחדה ועל האיזון העדין של חיות בטבע. כבר הזכרתי שאני עקומה? חיות הפרא הן חיות של הנפש. מפלצות איד יקרות ופתייניות שכל כך אוהבות אותך שהן רוצות לאכול אותך. לכל אחד מאיתנו חיות פרא משלו ואבדן שליטה הוא מצב שככל שמתבגרים יש פחות הזדמנויות להנות ממנו. ובכן, אני מבקשת מכם שתאכילו את מפלצות האיד שלכם, תהיו נחמדים אליהן ותקפצו מדי פעם להשתולל איתן. רק תזכרו לחזור לפני ארוחת הערב. אני סקרנית לראות לאן נגה ויאנה ייקחו את האתגר הזה ואיך נראות חיות הפרא שלהן.






יום שבת, 20 בדצמבר 2014

חיות צבעוניות שכמותינו

דברים שלמדתי בזמן האחרון:

בסיבוב הראשון לקח לי זמן להניק בלי לנסות להסתיר את עצמי בכל מיני דרכים מסורבלות. הפעם זה קרה מיד, בלי יותר מדי מחשבה או דילמות של צניעות. הפעם היחידה בה העירו לי זו הייתה אישה זקנה ליד הסופר פארם ברחובות. הודיתי לה בנימוס והמשכתי הניק. אם היא הייתה צעירה יותר התגובה שלי הייתה פחות מנומסת. אני בכלל הופכת לפחות נחמדה לאנשים כשזה גורם לי לאי נוחות. כנראה שזה בא עם הגיל.

אני מנסה לדבר עם הילד בעברית נכונה יחסית. אומרת לו שגורבים גרביים וכובע חובשים ונעליים נועלים, אבל כשאני עייפה כל הפעלים שקשורים ללבוש מצטמצמים ל"לשים" ול"להוריד". כרגע הוא אוהב אסטרונומיה ויכול למנות את כוכבי הלכת באנגלית ובעברית לפי המרחק שלהם מהשמש ממרקורי ועד מקי-מקי, שהוא פלנטה גמדית.

יש ברחובות סצנת יד שנייה פעילה ושוקקת. מסיבות החלפת בגדים, מכירות חצר והחנות של הליגה למניעת מחלות ריאה שממוקמת שלוש דקות הליכה מהבית שלי. זו אני שבדרך כלל מתעצלת. פעם חשבתי שמבגדים שקונים בחנות השחפת עלולים להידבק בשחפת. ככה זה כשאתה חרדתי.

להשתמש בכפתור החסימה בפייסבוק. אני לא עושה את זה הרבה, אבל זה יעיל ויש אנשים שלחסום אותם תורם לאיכות החיים שלי ולבריאותי הנפשית. יש אנשים שהייתי רוצה לחסום אבל זה יגרום לי ליותר מדי כאב ראש להסביר להם למה עשיתי את זה. 

לקרוא הוראות כביסה ולא לדחוף הכל למייבש. כבר הרסתי לא מעט פריטים בגלל עצלנות. 

לעשות שימוש חושפני מדי ולא בריא באפליקציות כמו אינסטגרם וסיקריט. אמנם בדיליי ביחס לתקופות השיא שלהן, אבל כרגע אני בתקופה שבה חסרה לי אינטרקציה אנושית מסוג מסוים. 

יש תינוקות שאוהבים לישון. אחרי התחלה סוערת עם ילד שפשוט לא יודע לישון התינוקת חובבת הכרבולים והשינה היא הפתעה משמחת. ספציפית הלילה האחרון היה קשה כי האף שלה היה סתום, אבל דוד תלה לה בצל מעל המיטה ונראה שזה עזר אבל הסריח את החדר.

זברה מתוקה

נמר ירוק







יום שבת, 23 בנובמבר 2013

רשימה של תחילת החורף


-גרביונים גורמים לי להרגיש מחופשת. אני גם לא בטוחה אם אומרים "גרביונים" או "גרבונים" אבל "גרבונים" נשמע קצת זקן, לא? והאהבה החדשה שלי הם גרביונים מנומרים שלא העזתי ללבוש ושכבו לי במגירה כמה שנים ופתאום אני נורא נהנית מהם. אם כבר להרגיש מחופשת אז במנומר.
-האם טבעוניות יכולות ללבוש פרווה סינטטית? אני בהחלט מתכוונת לעשות את זה. אבל אני טבעונית רק שבועיים אז לכו תדעו. ללבוש פרווה סינטטית ולאכול בשר נראה לי שילוב רע. מצד שני כשנכנסתי אל השווארמה הצמחונית עם מעיל הפרווה המנומר שלי בשנה שעברה הרגשתי קצת לא במקום.
-ה-Windows החדש מעצבן. אני עדיין צריכה להתרגל אליו. אבל הלפטופ החדש שלי חמוד נורא (למרות שהוא לא ורוד ולא מנומר אבל אולי אני אקשט אותו קצת עם מדבקות).
- יש לי כרגע שתי עבודות שאני אוהבת נורא. אחת בגרפיקה מהבית אבל עם בוסית מקסימה שגם מלמדת אותי דברים ואחת בחנות ספרים קטנה ומתוקה. התגעגעתי לעבודה שמוציאה אותי מהבית ומאלצת אותי לבוא במגע עם אנשים. אני גם כותבת קצת טקסטים שיווקיים. אני משתדלת להיגמל מהנטייה ללקוניות ומינימליזם כבחירה סגנונית אבל זה קשה. לשמחתי בינתיים כתבתי על דברים שממש אהבתי.
-הסתפרתי. אני מעפנה ולא מסוגלת לגדל שיער גם כשממש מתחשק לי. אימפולסיביות היא אחד הסימפטומים של רוב ההפרעות שאני לוקה בהן.
-החברים הדמיוניים שלי. אנשים שאני מכירה מהרשת ומנהלת איתם שיחות וירטואליות שחלקן מתקיימות בעיקר בתוך הראש שלי. נחמד לפגוש אתכם במציאות מדי פעם, מעניין כמה דמיוניים תישארו עכשיו. לכם יש חברים דמיוניים ברשת?
-באפיה טבעונית שמן קוקוס, חלב קוקוס ושוקולד מריר הופכים הכל למושחת.
- כשהסבא הארגנטינאי שלי ראה אצלינו את הספר "לאכול בעלי חיים" הוא שאל אם זה ספר מתכונים. את הצימחונות שלי ושל אימא שלי הוא קיבל קשה. אני מפחדת לדעת מה הוא חושב על טבעונות.
- עשיתי סדר בשולחן העבודה שלי. הוא עדיין כאוטי אבל יותר נעים לעבוד בו. זה גרם לי לתקן כל מיני בגדים שהמתינו הרבה זמן לתיקון ועכשיו מתחשק לי לתפור מעיל צמרירי קצר. עם שתי עבודות וילד אני סקפטית אם אגיע לזה.
-אם עומר ודוד הם המדד שלי אז גברים מתנהגים אותו דבר כשהם חולים בגיל שנתיים וחצי ובגיל שלושים ואחת.

יש הרבה על טבעונות בפוסט הזה. זה בגלל שזה חדש בחיי ולכן מעסיק אותי מאוד. אני מאמינה שהמינון ירד בקרוב.


שמלת ג'ואן הולוואי וחדר מבולגן



יום רביעי, 27 בפברואר 2013

מכירה ב-1.3


אני שוב עושה מכירה. צילמתי חלק קטן של דברים שיהיו בה. זה  דף האירוע בפייסבוק. אני אשמח אם תבואו. אארח גם את תותים, אקססוריז סרוגים מקסימים של אפרת אביגיל בשארי. רוב הדברים שלי יעלו פחות ממאה שקלים.
סליחה שהזנחתי קצת את הבלוג. אני בתקופה קצת מטורפת, בין ההתחיבויות שלי ל"הארץ" והלימודים. אני מקווה שאתם קוראים אותי גם שם
שמלת תחרה בצבע קרם. 130 ש"ח

שמלה משובצת וינטאג' 60 ש"ח

חולצה מנומרת H&M מלפני כמה שנים 50 ש"ח

חצאית וינטאג' 50 ש"ח

חולצת תחרה 60 ש"ח

סוודר אוברסייז עם פאייטים 120 ש"ח

סוודר שחור לבן עם וורדים 70 ש"ח

שמלת וינטאג' 60 ש"ח

חצאית צמר 60 ש"ח



סניקרס מידה 37 של D.A.T.E
80 ש"ח

חגורה אדומה 50 ש"ח
                                   



יום שישי, 14 בדצמבר 2012

מנומרת



 האהבה שלי למנומרים הגיעה הרבה לפני האומץ ללבוש אותם. התחלתי בקטן, עם חולצה אדומה מנומרת מH&M, אחריה באו כותונת, גרביונים וצעיף, וטייץ, ועוד חולצה, ותיק, וכך בטפטוף עדין ובהדרגה הם הפכו ליותר ויותר דומיננטיים ונוכחים בארון שלי. לפעמים אני עדיין מרגישה בהם קצת כמו פגי באנדי, אבל מי אמר שזה רע? מעיל הפרווה (הסינתטית כמובן) הזה הוא  הפריט הכי מוקצן במלתחה שלי. היססתי הרבה לגביו. הפעם הראשונה שלבשתי אותו הייתה כשעומר בכה נורא ואני ודוד החלטנו להוציא אותו לסיבוב מרגיע בעגלה. כשלבשתי אותו הילד השתתק והביט בי המום. כנראה שהוא פוחד מנמרים.
המכירה הייתה נחמדה. הגיעו אנשים ועשיתי בערך 1000 שקל, אני חושבת שזה לא היה שווה את הסטרס ובפעם הבאה אני מעדיפה לעשות את זה עם עוד אנשים, אבל בגדול נהניתי. אפילו ראיתי ברחוב מישהי לובשת משהו שקנתה ממני, שזה נחמד.