אני מאוד אוהבת את התכשיטים של גיא גיל. הם מצליחים להיות פרועים ונוסטלגיים בו זמנית. ללחוץ על בלוטות הזיכרון ועדיין להיות עכשוויים לגמרי. בגדול אני לא הטיפוס של הפקות אופנה. כשאני מצטלמת אני מעדיפה את השליטה אצלי . סוג של הפרעה כנראה. ועדיין רציתי לקחת חלק בהפקה המקסימה של גיא גיל. השרשרת שבחרתי דווקא פחות אופיינית בעייני לעיצובים שלו שהם לרוב מאוד צבעוניים. יש בה אלמנטים שבטיים והיא כמעט מונוכרומטית. אהבתי את השקט היחסי שלה, שהיא מצליחה להכיל למרות המאסיביות והעומס. בדיעבד הייתי משלבת אותה אולי אחרת למרות שעם הטקסטורה והצבע של החולצה היא עובדת נפלא בעייני.
הצלם גיא חמוי הצליח לגרום לי להרגיש בנוח ולשחק קצת מול המצלמה. עמוק בפנים אני דרמה קווין שלא יודעת גבולות.
המאפרת פז רייכרט מסטודיו עדה לזורגן אמנם לא הוציאה אותי מהקומפורט זון שלי למרות שניסתה אבל התוצאה חיננית ועדינה. גיא ניסה לשכנע אותי לנפח את השיער אבל יש לי מגבלות בכל מה שקשור לשיער שלי ואני מעדיפה אותו במידה של שליטה.
עוד פרטים על ההפקה בבלוגים של שאר הבנות ובדף הפייסבוק של גיא גיל
 |
| יצאתי שמנמנה ליד כל הבחורות הרזות והגבוהות האלה |
 |
| רוני, דיאנה, קורין, מאיה, יאנה, נוגה, אני ואוליה |
 |
| אני בעמידה של שחקן פוטבול בעוד השאר מצליחות להישאר חינניות |
 |
| אני לא יודעת לקפוץ. זה בטח פוטושופ (סתם. אולי לא) |
