תמיד אני מוצאת את עצמי מתלבטת אם יש טעם להתלבש גם בימים שלא יוצאים בהם מהבית. מצד אחד זה מרגיש חסר טעם, להשקיע באיך שאתה נראה כשכל מי שיראה אותך הוא ילד שמחלים בבית מדלקת עיניים ובן זוג עם סטנדרטים לא עקביים.מצד שני דווקא בגלל הסיבות האלה זה זמן טוב לערוך ניסיונות בשילובים פחות אופייניים. זו הייתה הזדמנות עבורי לנסות את הצללית הסגולה והמנצנצת מאוד של לוריאל שקיבלתי בגלוסיבוקס. בדרך כלל אני אישה של אודם ואייליינר. לא מסתבכת עם צלליות צבעוניות. מקסימום שרום של מאק שהיא שמנתית ועדינה. המסקנה שלי מכל הסיפור היא שאני עדיין לא בשלה להתעסקות הזו. אין לי תמונת תקריב טובה, בין השאר כי העור שלי במצב רע בזמן האחרון אז העדפתי לא להצטלם מקרוב.
כתום ואדום בריק הם גם לא צבעים שאני לובשת בדרך כלל. האדומים שאני אוהבת נוטים להיות כחלחלים יותר, אבל דווקא קרצו לי הגרביונים האלה עם הצבע הסתווי. את השרשרת של שלומית אופיר יש לי כבר כמה שנים. בהתחלה ענדתי אותה המון ואז מישהו אמר לי שהיא נראית כמו סיכה צבאית וקצת ירד לי ממנה. עדיין מדי פעם אני חוזרת אליה. החצאית נקנתה במכירה ממיכל פורטמן מהבלוג מטריושקה. אני חושבת שיצא לי מראה של מלצרית בדיינר.
 |
| עם נעליים נחשיות של בלוך שהחזיקו על הרגליים שלי חמש דקות בדיוק לצורך צילומים |
 |
| שרשרת כנפיים של שלומית אופיר |
זה שילוב סתווי וחמוד. אני לא מתלבשת אם אני לא יוצאת מהבית, בעיקר כי כל כך נוח ב׳ פיג׳מה ובחלוק הפלאפי שלי.
השבמחקאבל אני אכן עושה ניסויים באאוטפיטים בבית כשאני ממש משועממת....זה כיף.
מה אני היחידה שבתקופת מבחנים (חודש כמעט רצוף בבית) לובשת פיג'מה ועקבים בשביל הרענון?? :) פוסט מתוק. יפה לך כתום ואדום.
השבמחק