בספר שאני מאוד אוהבת יש קטע שבו המספר ואישתו קונים שמלות הריון הודיות רקומות ומתנפנפות. ככה תמיד דמיינתי את עצמי בהריון. אימא אדמה בשמלות היפיות, מבשילה בשלווה ומתמלאת בכוחות אימהיים ובתובנות של בגרות והבנה. במקום הריון היפי קסום אני תמיד נתקעת עם העייפות, הבחילות, הטייצים והטוניקות. לא הריון פוטוגני וייצוגי בשבילי. רק 15 שעות שינה ביום ואינסוף התבכיינויות וקיטורים בין לבין.
הכי גרועים הם הריחות. אני לא מסוגלת להריח את רוב הסבונים בלי להיתקף בבחילה. וידעתם שלמים יש ריח? אני משתמשת בסבון תינוקות שגם הוא גבולי אבל איכשהו עובר. על בושם בכלל אין מה לדבר. מרככי כביסה הפכו להיות אויביי המושבעים. אני נהיית ירוקה רק מלהסתכל עליהם. עם קרמים הפסקתי לגמרי, חוץ מהגנה מהשמש. הריחות הקוסמטיים האלה הורגים אותי לאט לאט.
אני בשבוע תשיעי כרגע, ומחכה שיעבור החלק הקשה, למרות שאני זוכרת שאחרי החלק הקשה פשוט מגיע חלק קשה אחר. התחלתי טיפול אצל מדקרת שבינתיים קצת מחזיר אותי לחיים ואני מנסה להקפיא את הלימודים כי הפסדתי יותר מדי בגלל בחילות.
אני שונאת להתלבש בהריון. הכרס לא מאפשרת ללבוש שום דבר שאינו אלסטי ומתרחב. מכנסי הריון הם סוג של אסון אסתטי אז בינתיים אני לובשת מכנסיים שלא מיועדים להריון ופשוט מגלגלת אותם למטה. בינתיים יצא לי כל הכיף מלהתלבש, כשמה שמכתיב את הבחירה הוא לא "מי אני רוצה להיות היום" אלא "מה עוד עולה עלי לעזאזל"
למרות כל הקיטורים אני שמחה ודי מתרגשת, בינתיים האולטרסאונד הלך נפלא והראה יצור קטן ואנרגטי. מתחשק לי לראות אותו גדל. אני גם חושבת שעומר יכול ליהנות מתפקיד האח הבוגר. אני השתוקקתי לאחים כשהייתי ילדה.
הכי גרועים הם הריחות. אני לא מסוגלת להריח את רוב הסבונים בלי להיתקף בבחילה. וידעתם שלמים יש ריח? אני משתמשת בסבון תינוקות שגם הוא גבולי אבל איכשהו עובר. על בושם בכלל אין מה לדבר. מרככי כביסה הפכו להיות אויביי המושבעים. אני נהיית ירוקה רק מלהסתכל עליהם. עם קרמים הפסקתי לגמרי, חוץ מהגנה מהשמש. הריחות הקוסמטיים האלה הורגים אותי לאט לאט.
אני בשבוע תשיעי כרגע, ומחכה שיעבור החלק הקשה, למרות שאני זוכרת שאחרי החלק הקשה פשוט מגיע חלק קשה אחר. התחלתי טיפול אצל מדקרת שבינתיים קצת מחזיר אותי לחיים ואני מנסה להקפיא את הלימודים כי הפסדתי יותר מדי בגלל בחילות.
אני שונאת להתלבש בהריון. הכרס לא מאפשרת ללבוש שום דבר שאינו אלסטי ומתרחב. מכנסי הריון הם סוג של אסון אסתטי אז בינתיים אני לובשת מכנסיים שלא מיועדים להריון ופשוט מגלגלת אותם למטה. בינתיים יצא לי כל הכיף מלהתלבש, כשמה שמכתיב את הבחירה הוא לא "מי אני רוצה להיות היום" אלא "מה עוד עולה עלי לעזאזל"
למרות כל הקיטורים אני שמחה ודי מתרגשת, בינתיים האולטרסאונד הלך נפלא והראה יצור קטן ואנרגטי. מתחשק לי לראות אותו גדל. אני גם חושבת שעומר יכול ליהנות מתפקיד האח הבוגר. אני השתוקקתי לאחים כשהייתי ילדה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה