יום חמישי, 28 ביוני 2012

נעלי הליכה

לא זכרתי שנעל-לכת נראה כל כך סליזי
הנעל שכל הבנים היו מאוהבים בה וכל הבנות רצו להיות כמוה


 כשהייתי קטנה אהבתי את הנעלולים.
קצת רקע למי שלא נולד באייטיז, זו היתה סדרה שגיבוריה היו נעליים בסנדלריה שבסוף כל יום התעוררו לחיים. שתי הדמויות האהובות עלי היו נעל-לכת השחוק והבלוי ונעלולית הבלרינה הנשית והעדינה. אני חושבת שכל נעל שלי קצת מכניסה אותי לדמות שהייתי רוצה להיות.

בכלל נעלי בלרינה זו אובססיה קלה שיש לי. בתור ילדה אף פעם לא רציתי לרקוד בלט. רק רציתי את התלבושת.
אמא שלי לא הבינה, ורשמה אותי לחוג בלט, בו החזקתי שיעור אחד ואפילו לא יצאו לי ממנו נעליים. היום אני מפצה את עצמי.
בלוך
נעלי בלט של טופשופ. הכי אודרי הפבורן


בלוך נחשיות
שלי'ס לונדון. נראות כאילו עשו אותן גמדים.
גם לנעלי ג'אז יש לי חיבה. לפחות ג'אז זו מוזיקה שאני אוהבת, בניגוד לבלט שקצת משעמם אותי. בפתיח של הסדרה Boardwalk Empire סטיב בושמי נועל נעלי ג'אז מושלמות בחום בהיר ושחור. הייתי שמחה לכאלה.

אין לי הרבה נעלי עקב. אני לא אוהבת ללכת עליהן. אבל איכשהו יצא ששני זוגות העקבים שלי סגולים. הנעליים של שולה כל כך נשיות ועדינות בעיני. בזוג העקבים השני יש משהו קצת כבד וגס, אבל הן איכשהו מחמיאות.

שולה
בלואופיש

ויאליס
 את הסנדלים של אירגולר צ'ויס קיבלתי במתנה מבן זוגי. הוא ראה אותי מתלבטת לגביהן ושמע אותי מדברת עליהן ובסוף חזר הביתה עם הזוג הזה בהפתעה. הן לא בדיוק הטעם שלו, אבל הוא ידע שהן ישמחו אותי. צריך מצב רוח מאוד מסויים כדי לנעול אותן, אבל הן מיוחדות ומזכירות לי גיבורי על.
אירגולר צ'ויס



 לסנדלים האלה של ויאליס יש וייב של וודסטוק. הן הולכות נפלא עם שמלות וחצאיות מתנפנפות.


אלדו


המגפיים של ג'פרי קמבל קצת קשוחות לי. קניתי אותן כשאחת המוכרות נעלה אותן מצוותות לשמלה עדינה. איכשהו זה עבד. אני עדיין מנסה להבין איך להוציא מהן את האפקט הזה. אני חושבת שהן פשוט עמוסות מדי בשבילי.
ג'פרי קמבל


האספרדילס הכחולות של ויאליס הן ברירת המחדל שלי. הן כבר דהויות ושחוקות אבל אני אוהבת אותן מאוד. הן הולכות עם הכל ומתאימות לרוב סוגי האקלים חוץ מגשם. הן נשיות אבל לא מדי, הן עדינות אבל גם מחוספסות. נראה שהושקעה מחשבה בכל תפר בהן, והפשטות המעוצבת הזו מרגישה לי מאוד נכונה. 




ויאליס
 יש לי עוד קצת נעליים. כולן בשימוש, כולן קצת שחוקות, חלקן כבר עברו תיקונים אצל סנדלר. נעליים הן פריט הלבוש שאני מוציאה עליו הכי הרבה כסף, כי יש לי די הרבה דרישות ממנו. ספירת המלאי הזו גורמת לי לחשוב על הנעליים שאין לי. חסר לי משהו שחור ואלגנטי, חסרות לי סניקרס בצבע ניטראלי (יש לי בפוקסיה ובכחול בוהק), ועוד כל מני פריטי בסיס כאלה שאמורים להיות במלתחה המושלמת. רוב הנעליים שלי לא פוטוגניות. אין להן איזו אחידות סגנונית וחלקן לא באמת מתאימות לכלום אבל אני אוהבת את כולן. 



כפכפי ספונג'ה לים






6 תגובות:

  1. אין לך ממה לפחד מהמכשור הכבד של עשיית נעליים , בחורות קטנות ממך עובדות עם המיכשור הזה בבצלאל ושורדות בשלום:)

    אחי. ל

    השבמחק
  2. ותתחדשי על הבלוג , נראה כיף .

    השבמחק
  3. באמת כיף. בעיקר מפחדת להתאהב בתחום ואז שלא יהיו נגישות לי המכונות. כמו שבעיצוב אני קצת מוגבלת כי אין לי בבית מקום לבובת דיגום, פינת גזירה נוחה ובעצם כלום חוץ ממכונת תפירה, אוברלוק, רצפה ומגהץ מעפן

    השבמחק
  4. גם לי יש כפכפים כחולים כמו שלך :)

    השבמחק
    תשובות
    1. רציתי כאלה שקופים אבל לא היו במידה שלי. יש לי יותר מדי נעליים כחולות

      מחק
  5. הזכרת לי עכשיו את אחת הסדרות שהכי אהבתי כשהייתי ילדה! יופי של אוסף יש לך, נותר רק לרייר עליו...

    השבמחק