השרב שנשבר סוף סוף ומצב רוח עגמומי גרמו לי לחזור ללבוש בעיקר מכנסיים, רצוי ארוכים ומכותנה. כבר קריר מדי בשביל שמלות מתנפנפות ואני מתחילה לחפש בגדים מכרבלים. כאלה שיתנו מקום לעגמומיות שאני מרגישה אבל שאפשר להתנחם בתוכם. חזרתי לנעליים סגורות, בעיקר כדי לא לחשוף את הלק המתקלף באצבעות הרגליים שלי. אני לא מצליחה לאגור את האנרגיות להסיר או להחליף אותו. גם זה שבידיים מתקלף אבל כפפות אני לא אלבש.
אני לא מעשנת כבר 3 שנים. עישנתי בערך שבע שנים ואז עוד כמה שנים רק חברתית, שזה אומר שלא עישנתי חודש ואז הייתי יושבת עם מישהו לבירה ומסיימת קופסה, אבל מאז שהתחלנו לתכנן את עומר עישנתי אולי סיגריה אחת, למרות שלפעמים נורא מתחשק לי. אני תמיד מופתעת לגלות שאנשים שנראים לי נורא מאוזנים רגשית ורגועים ובריאים מעשנים. בעייני זה הולם יותר אנשים מעורערים ונוירוטים כמוני.
אני חושבת שהשיער שלי נראה נחמד עכשיו. מזג האוויר המתקרר עושה לו טוב. יצאה לי אפילו תמונה די טובה עם שיער פזור. אסוף עדיין נראה לי אצילי יותר אבל אני מחבבת אותו גם ככה. אני משתמשת כרגע בקונדישנר של פול מיטשל שמבחינת לחות הוא נחמד אבל לא מחזיק את התלתלים כל כך אז לפעמים אני מערבבת אותו עם חומרי עיצוב שלבד הם נוקשים מדי לטעמי. בדרך כלל כשאני חושבת שהשיער שלי נראה טוב זה סימן שעוד מעט אני ארצה לגזור אותו.
כשאני לא מרוצה מאיך שאני נראית אני מתחילה לחשוב מה הייתי יכולה לשנות כדי להרגיש יפה. זה מתחיל באף, ועוד כל מיני מתיחות ושאיבות והרמות ובסוף הרשימה כל כך ארוכה ומייאשת ומביאה אותי למסקנה שאני עצלנית ופחדנית וענייה מדי בשביל ניתוחים פלסטיים ועדיף פשוט לנסות לעבוד עם מה שיש. פעם ישבתי אצל ספר די מפורסם וחיכיתי שיגיע התור שלי ובינתיים האישה שהסתפרה לפני הייתה ממש לא מרוצה מהתספורת שלה והסבירה לספר שזה אולי בסדר אבל לא ממקסם אותה. זה קצת הביך אותי אבל גם התפעלתי מהאומץ שלה. כשאני מסתפרת אני בעיקר מקווה לצאת עם שיער קל יותר לסידור ותחושה של שינוי והתחדשות. אף פעם לפני זה לא חשבתי במונחים האלה. וגם אם ממש לא אהבתי את התספורת נדיר שאני אגיד משהו. בכל מקרה זה יגדל, ואם נפלתי על ספר שהתפיסה האסטטית שלו שונה מדי משלי ספק אם הוא יוכל להגיע לתוצאה שאני באמת אוהב. בא לי דווקא להרגיש שאני ראויה למיקסום.
 |
| מכנסיים- אילנית שמיע, נעליים-בנסימון, חולצה- H&M |
 |
| חולצת לבבות של אילנית שמיע |
 |
| הופעת אורח של עומר |
הו וואו כל כך יפה לך פזור!! זה ממש מושי מושלמי עם הנפח והתלתלים הרכים והעדינים... יש לי שיער חלק ולעולם הוא לא ייראה כזה מלא נפח ורך (מקנאה...) מהמם לך פזור!
השבמחקהפזור מהמם...ותמיד יש את האפשרות לחזור לראסטות..:-) איילת
השבמחקחח, כולנו ראויות למיקסום :)
השבמחקוהשיער הפזור בהחלט נראה נפלא!
הרבה יותר יפה לך פזור!!!!
השבמחקסתם עניין של הרגל
את ניראת מהמם עם פזור ועם אסוף.
השבמחקאני לא חושבת שמיקסום של עצמנו זאת מטרה הגיונית או שפויה. אנשים צריכים לדעת מה יפה להם ופחות, אבל הכל מאוד נזיל וכדאי להיות מרוצים בקלות יחסית.
את לא צריכה לשנות כלום. את יפה ככה בדיוק.
אנונימית- תודה, איזה כיף. אבל חלק נראה נוח יותר לתפעול
השבמחקאיילת- כל עוד יש לי ילד בגן אין סיכוי שאני אחזור לראסטות. כשיגיעו הכינים אני רוצה להיפטר מהן מהר
דרנה- צודקת. ותודה
הדס: כנראה שזה באמת פשוט הרגל. נראה שיש קונצנזוס על הפזור.
ספי- תודה. שינוי מדי פעם הוא כיף, אני חושבת שיש דרגות ל"מיקסום" עצמי. יש כאלה שבשבילם זה להתאפר ולעשות משהו עם השיער ויש את אלה שלוקחים את זה למקומות קיצוניים יותר. לא נראה לי שאני מאלה.
השיער באמת מהמם (תלתלים אט איטס בסט) וכך גם הבן שלך. זו רק אני, או שיש לו מיני-מוהוק?
השבמחקאגב, העיצוב החדש לא מאפשר לראות את הבלוג-רול המוצלח שלך בצד. אולי כדאי לשנות את צבע הטקסט מתכלת למשהו יותר בולט.