בלוז ותחרה

אתמול התחלתי להשתתף בסדנת כתיבה שמנחה הסופרת והתסריטאית לימור נחמיאס. את הספרים שלה קראתי כבר לפני שנים, וממש אהבתי . היא כותבת מין מתח אימה פרוע וקינקי , ויש לה כישרון לבנות ציפיות שדברים ילכו לכיוון מסויים ואז לשבור אותן בצורה שמשאירה אותך משועשע ומזועזע בו זמנית. אני אוהבת כשספר בוחן את גבולות הז'אנר שהוא פועל בו.

אחרי הסדנה קבעתי עם דוד ללכת להופעה של רוברט בלפור בבארבי. הפעם האחרונה שהייתי בבארבי היתה בחודש חמישי, בהופעה של גוגול בורדלו. אז הרגשתי שאני היחידה, אבל להפתעתי ראיתי גם הפעם נשים בהריון ואפילו מישהי עם תינוק קטן במנשא בהופעה.

ניסיתי ללבוש משהו שאני ארגיש איתו בנוח גם בהופעת בלוז בבארבי וגם בסדנת כתיבה בסלון עם אנשים שאני לא מכירה. החולצה קצת יותר דרמאטית ממה שהייתי חושבת ללבוש לסדנה בלבד, היא של סיסטר M, ויש לי אותה כבר די הרבה זמן. אני אוהבת את השילוב בין התחרה להדפס הפרחים. השורטים מסוף עונה בתמנון. הנעליים של ויאליס. התיק מאלדו. קרע קטן בתחרה מוסיף לטעמי אפקט מעט סליזי ומלוכלך לכל העסק. למען ההגינות, הקרע לא נוצר מעצמו, אלא מתינוק חקרן שחושב שהחורים בחולצה שלי הם משחק מרתק.

את הדרך לסדנה עשינו ברגל. דוד ועומר ליוו אותי, ובדרך עצרנו גם לצילומים וגם במשחקיה בשביל עומר ובבייקרי בשביל לחלוק מאפין תפוז. היה טעים. אני מוצאת שללכת ברגל למקומות רחוקים עובד כמפיג מתח מצויין.