ארונות של אחרים

בשנים האחרונות החל טרנד של מכירות ביתיות. אדם זר שפותח בפניך חלק מהארון שלו מספק חוויה אחרת מקנייה בחנות, אפילו יד שנייה. בדרך כלל עושות את המכירות האלה כל מיני דמויות מוכרות מעולם האופנה, צלמות, עיתונאיות, קנייניות ויחצ"ניות כך שהאבולוציה האופנתית שלהן היא משהו שבחלק מהמקרים היה חשוף לך גם קודם. אפשר לראות בפריטים על הקולבים עקביות והתפתחות בבחירות שלה, והיגיון בוויתורים שהיא עושה. בפעולת הליקוט מתוך המבחר הזה יש משהו פולשני ומציצני: מה היא זורקת, מה היא קיבלה ולא לבשה, מה כבר לא מתאים לה ולתדמית הציבורית שהיא מנסה ליצור. מעניין גם לראות איזה ספרים ומגזינים מארגנת המכירה בוחרת להציג, ואיך היא מסדרת את הסלון ואת סביבת המדידה.
אבל יש בסיטואציה הזו משהו נוסף. אני חושבת שחלק מהמשיכה שיש למכירות האלה נובע מהסמכות של הנשים שעושות אותן. שברגע שאת קונה משהו שעבר את הסלקציה של מי שנחשבת כמבינה, את מרגישה כאילו את חולקת אתה את טעמה האנין, שנדבק לפריט בגלל שהוא נבחר כבר פעם על ידי מישהי שיודעת מה היא עושה. קצת כמו לצאת עם מישהו שיצא פעם עם כוכבת קולנוע.
וכמה טיפים מעשיים למתחילים:
- תעקבו אחרי פרסומים בעיתונות. בדרך כלל המכירות המעניינות יופיעו במדורי "המכירות השוות של השבוע". הארועים האלה גם מתפרסמים בפייסבוק.
- תלבשו משהו שנוח למדוד מעליו או מתחתיו. בדרך כלל יש מראה אחת ומקלחת, שאינם באותו חלל, ודי הרבה תור על שניהם. זה יחסוך המתנה והתרוצצויות.
- זה המקום להתנסות. המחירים זולים, בדרך כלל עורכת המכירה היא מישהי שאתם מעריכים את טעמה, ודברים שלא הייתם חושבים למדוד במקום אחר יכולים להפתיע לטובה.
- תתייעצו, גם אם נדמה שכולם מכירים את כולם חוץ מכם. במכירות האלה בדרך כלל יש הרבה שישמחו לחלוק דעות ולהציע רעיונות.
- לפעמים המכירות מפורסמות על עצים ולוחות מודעות. שווה להציץ גם בכאלה, ובכלל לשוטט ולקרוא מודעות.
אז אלה התובנות שלי בנושא. אני מאוד אוהבת מכירות ביתיות. הן דורשות קצת מאמץ והרבה סבלנות אבל אף פעם אי אפשר לדעת עם מה תצאו מהן.

 אלה כמה מההילייטס. יש עוד הרבה, מעוד הרבה מכירות אחרות.

חולצה ממכירה של הצלמת תמר קרוון

גם זו היתה של תמר קרוון

סוודר של רוני קנטור ממכירה שהייתה היום

גם העליונית הזאת משם

שמלה שקניתי מזמן, במכירה מארונה של אליז ג'וליארד מבוטיק אליז

תיק של טופשופ מהמכירה של תמר קרוון