לפני שנה ושלושה שבועות בערך ילדתי. מגיל 20 עד ההיריון הגוף שלי היה יציב חוץ משני קילו לפה או לשם, שאמנם הורגשו על גובה של 153 ס"מ וחצי אבל ההבדלים לא היו דרמטיים מאוד. בהריון הגוף עבר פתאום שינוי קיצוני. אני מהכלבות שעולות שבע קילו, רובם בבטן, ואז יורדות בחזרה בערך חודש אחרי הלידה (בגלל הנקה). אבל זה ממש לא היה בגלל שניסיתי לשמור על משקל נמוך. בקושי הצלחתי לאכול משהו חוץ מפירות ויוגורט כל ההריון, קיבלתי נזיפות ואיומים מאחיות ורופאים, הייתי אנמית וחלשה, תוספי הברזל רק הגבירו את הבחילות, והפיץ נולד במשקל נמוך יחסית של 2.6 קילו. במקום להראות זוהרת נראיתי מפחיד. בכל התמונות מההריון אני נראית חיוורת ורזה, עם עיגולים כהים מסביב לעיניים ובטן ענקית. חבר אמר שנראיתי כמו נחש בואה שבלע פיל. אני שונאת את התמונות שלי מהתקופה הזו. אני נראית בהן חולה.
 |
| חזיית הנקה-ככה זה אמור להראות. התמונה מפמינה |
מכל השינויים זה שתפס, אולי בגלל שאני עדיין מניקה, זו האקסטרה מידה בחזה, שכרגע הוא, מסתבר, במידה 75D - כמובן תלוי בחנות ובדגם. מהחודש השני להריון, בו התחיל לגדול לי החזה, קניתי רק חזיות הנקה (חזיות עם קאפים שנפתחים. רובן נראות כמו הכלאה בין חיתול בד לבגד פטיש). אני לובשת סמרטוטי הנקה כעורים כבר כמעט שנתיים וחולמת על חזיות משולשים קלילות ושקפקפות שתמיד כשאני מודדת אותן אני נוחלת אכזבה. הן כנראה מחמיאות לצנומות ושטוחות בלבד, ואם הייתי כזו אני לא בטוחה שהייתי לובשת חזיות בכלל.
 |
| אגלי דאקלינג |
 |
| אלף אלף |
 |
| גרטרוד |
 |
| אמריקן אפרל |
 |
| אמריקן אפרל |
למרות שאני עדיין מניקה וכנראה שאמשיך בזה בחודשים הקרובים, אני מרגישה שהגיע הזמן לנטוש את הסמרטוטים ולהתחיל לחפש משהו שאני אהנה ללבוש. משהו לא מרופד, בלי ברזלים, פשוט אבל יפה, שמסוגל להחזיק מה שצריך. בינתיים אמשיך לחלום על גוזיות תחרה וחזיות משולשים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה