יום חמישי, 5 במרץ 2015

בלילה בו לבש מקס את חליפת הזאב שלו

"ארץ יצורי הפרא" של מוריס סנדק כבר הפך למעין קאלט משפחתי אצלנו. בספר לובש מקס את תחפושת הזאב ומתפרע, והדרך שהוא עושה לארץ יצורי הפרא ובחזרה ממנה היא התיאור הצלול והמדויק ביותר שקראתי לתהליך הרגשי הפשוט לכאורה של אובדן שליטה והרגיעה שאחריו. אני לא הולכת לכתוב פה ביקורת ספרות. רק לומר שכבר הרבה זמן שאני חולמת על תחפושת מקס וכל מה שיש באינטרנט ממש יקר או נראה כמו סמרטוט, אז החלטתי לנסות לתפור בעצמי לפחות את הכובע והכתר. בסוף דברים התחרבשו, ילדים התפרעו ומשכו בבדים והכובע והכתר יצאו קטנים מדי,  אז החלטתי לקחת אותם כהשראה לכמה סלפיז יצורי פרא משל עצמי. לפעמים אני משתעשעת במחשבה ללבוש יחד את כל הפריטים המנומרים, הפרוותיים והשעירים שיש לי בארון. אני חושבת שהצילומים יצאו סקסיים יחסית בגלל שכמבוגר אבדן הרסן העיקרי שלגיטימי חברתית הוא המיני. 
כשנגה מהבלוג המעולה "חמש שקל" כתבה שהיא מזמינה אותי להשתתף במסיבת פורים וירטואלית היססתי. בעיקר כי קשה לי להיצמד לאתגרים ותמיד אני צריכה לעקוף אותם ולעשות הכל עקום. וגם לקראת פורים הילד חטף וירוס בטן וביליתי את הימים האחרונים בניגוב קיא ובניחום זאטוטים. אבל כמה הזדמנויות לצאת, גם אם רק למרחב הווירטואלי, כבר יש לי? ועל רובן אני מוותרת כי אני מעדיפה לבלות את שעות הפנאי שלי בשינה, קריאה, בהייה בסדרות והשתוללות עם יצורי הפרא הפרטיים שלי. 
כל בלוגרית הייתה אמורה לבחור חיה ולהרכיב אאוטפיט בהשראתה, ועל הדרך לדבר על החיה, על סכנות הכחדה ועל האיזון העדין של חיות בטבע. כבר הזכרתי שאני עקומה? חיות הפרא הן חיות של הנפש. מפלצות איד יקרות ופתייניות שכל כך אוהבות אותך שהן רוצות לאכול אותך. לכל אחד מאיתנו חיות פרא משלו ואבדן שליטה הוא מצב שככל שמתבגרים יש פחות הזדמנויות להנות ממנו. ובכן, אני מבקשת מכם שתאכילו את מפלצות האיד שלכם, תהיו נחמדים אליהן ותקפצו מדי פעם להשתולל איתן. רק תזכרו לחזור לפני ארוחת הערב. אני סקרנית לראות לאן נגה ויאנה ייקחו את האתגר הזה ואיך נראות חיות הפרא שלהן.