אומרים שאדם צריך להתלבש בשביל העבודה שהוא היה רוצה ולא בשביל זו שיש לו. על אותו משקל כשאני קונה בגדים אני קונה אותם בשביל האישה שהייתי רוצה להיות ולא בשביל זו שאני עכשיו. למזלי אנחנו באותה מידה. אם הייתי קונה בשביל מי שאני הייתי נשארת לנצח אישה של ג'ינס וטי שרט שחורה. לא מאתגר, לא מתבלט, מחמיא תמיד ומשעמם למדי. האשה שהייתי רוצה להיות היא אלגנטית אך נינוחה. זוהרת בלי לנקר עיניים. הרפתקנית ויצירתית אבל תמיד קלאסית ומעודנת. כששמעתי לראשונה על המותג גרטרוד חשבתי שהוא נקרא על שם אמא של המלט. זה גם השתלב לי עם ההשראות של המותג, הלבשה תחתונה וקומבינזיונים ובגדים שמתכתבים איתם. קצת התאכזבתי כשגיליתי שהוא נקרא בכלל על שם גרטרודיות אחרות, אמיתיות.
בחולצה הזו התאהבתי די מזמן. היא מגרטרוד הקטנה, חנות העודפים של הרשת. עכשיו האישה שאני רוצה להיות עובדת בעבודה רצינית, אולי אפילו במשרד. ואין לי בכלל ספק שהיא לובשת גרטרוד, ויש לה גם מספיק כסף כדי לקנות שם לא בסוף העונה ולא בעודפים.אם לחזור לרגע למציאות, כרגע אני פרילאנסרית שעושה עבודות כתיבה עבור כל מי שמבקש, מהבית כמובן, צופה במרתונים של סדרות ואוהבת נעליים גסות וגבריות. כך יצא שבגלל הסדרה המפץ הגדול נזכרתי במעיל הצבאי האמריקאי, פריט שחשקתי בו עוד בימים בהם הייתי מכורה לסדרת הקאלט Freaks and geeks ורציתי להיות לינדזי. אני לא יודעת אם אני באמת רוצה אותו או שהוא פשוט עונה לי על איזה רעב נוסטלגי. גם נעלי החוואים ההורסות של בלנדסטון הן מין פריט כזה שמושך לי את העין בזמן האחרון. הן כל כך יפות באנטי אסתטיקה המחוספסת שלהן. בשבוע שעבר ראיתי ברחוב משפחה שלמה, אבא, אמא וילדה קטנה, שנעלו אותן. זה היה מקסים. כרגיל נערת הגראנג' המרירה שבי לא נותנת לי להתבגר בחן ולהפוך אחת ולתמיד לאישה בוגרת ואלגנטית.
 |
| לינדזי וויר. זעם נעורים ובגדי אוברסייז גבריים |
 |
| המעיל הצבאי של לאונרד. חנון חנון אבל מתלבש יותר מגניב מפני |
