תלתל זהב

אמא אומרת תמיד: מחמדי, 
לילדי ראש זהב, 
ראש זהב לילדי. 

וברחוב הם קוראים לי ... ג'ינג'י. 
בכיתה הם קוראים לי ג'ינג'י 
אפילו בלילה בתוך תוך כרי 
יבער שערי! 
ג'ינג'י... 
(מתוך "ג'ינג'י" של מרים ילן שטקליס, משוררת הילדים המלנכולית והאהובה עלי.)



כשקראתי שמחוץ לאירלנד כבר לא רוצים תורמי זרע ג'ינג'יים הייתי קצת עצובה. תמיד הייתה לי חולשה לשיער אדום לוהט ולאנשים שנושאים אותו על קודקודם, אבל כנראה שאני במיעוט. הכל התחיל כשקראתי את "האסופית" בכיתה ב'. לי היה שיער בצבע שחשבתי עליו כ"שחור של מכשפות" ולא הבנתי איך אפשר לרצות להיפטר מהאדום המיוחד הזה, שכמו יצא מסיפור אגדה. צבע של נסיכות, בנות ים וגיבורות בספרים. בסוף השער שלה התכהה לערמוני יפיפה (כפי שרייצ'ל לינד הבטיחה). מגיל ארבע עשרה בערך התחלתי להתנסות בצבעי שיער ובהתחלה הם היו אדומים. הבעיה עם לצבוע לג'ינג'י בניגוד לבלונד למשל, היא שזה לא הופך אותך לכזה באמת. המראה הג'ינג'י הקלאסי מורכב מפרמטרים ודקויות שאי אפשר למצוא בבקבוק צבע. יש בו משהו שדוני, שקוף וחמקמק. על הגבול שבין מוזר ליפהפה. בסוף התחתנתי עם ג'ינג'י. דוד הוא מה שקרטמן כינה בפרק על הג'ינג'ים בסאות' פארק Day walker. ג'ינג'י לייט, בלי נמשים ועם שיער שהתכהה גם הוא עם השנים והפך לערמוני. השער של עומר אדמוני בהיר שבשמש נהיה כתמתם, אבל הוא רק בן שנה וחצי, ובטח עוד ישתנה.

אספתי בשבילכם כמה מהג'ינג'ים והג'ינג'יות האהובים עלי.

הג'ינג'ים שלי. דוד ועומר

האסופית. הג'ינג'ית של ילדותי

ויויאן ווסטווד הנפלאה. המעצבת האהובה עלי

לילי קול. טרי גיליאם ליהק אותה בתפקיד נוודית מסתורית

נאדיה  מ-They call me redhead , בלוג מומלץ לחובבי השדוניות

סוף סוף גיבורה מתולתלת לדיסני. אני רוצה את התספורת שלה

סטלה מקארטני. עוד מעצבת מוכשרת שאני אוהבת מאוד. יש לי חולשה לבריטיים.

משפחת פישר מעמוק באדמה. המשפחה הסודית שלי. ג'ינג'ים שדוניים ויפיפיים