יום ראשון, 21 באפריל 2013

אחיות מוזרות

אני חושבת שכרגע הוויש ליסט שלי ריקה, שזה מצב נדיר בשבילי, ובטח ישתנה בימים הקרובים. אין שום דבר (חוץ מהספר החדש שתורגם של יו נסבו, ומר תפוח אדמה לעומר) שאני רוצה לקנות.  בעצם היום הייתי ממש מגעילה וקניתי קילו של סוכריות ליקריש מהמעדניה ההולנדית. באותו רגע זה נראה הגיוני. אני היחידה בערך שאוהבת את הדברים האלה, לפחות בין האנשים שאני מכירה. חוץ מדוד, אבל נראה לי שזה התחיל ממני. התמונות הן עבודת פוטושופ. תכננתי לשלב אותן בתמונה אחת אבל לא הספקתי. אולי בהמשך אני אחזור אליהן. אני מחבבת מאוד את מה שיצא. הרעיון היה קרקס מוזרויות משנות השלושים ששיך לאחיות זהות. קראתי לו Wyrd sisters כמו למכשפות במקבת.






יום רביעי, 10 באפריל 2013

מסיבת תחפושות של בן אדם אחד

קורס הפוטושופ שלי מתקרב לסיום ולקראת הפרויקט הסופי אני צריכה לעשות עבודה שתהיה מעניינת מספיק לתיק העבודות ומהנה מספיק כדי שלא אעזוב אותה באמצע. אלה חלק מהצילומים שעשיתי לקראתה. אני הולכת לביים סצנה שבה אגלם דמויות שונות. מעניין אותי מה אתם חושבים על חומרי הגלם. אעלה גם את התוצאה הסופית כמובן. דוד צילם את התמונות בחדר המדרגות, כמו בדרך כלל, ונראה לי שקצת הבהלנו את אחת השכנות, אבל היה כיף. יכול להיות שאני לגמרי מגזימה עם ההיקף של הפרויקט הזה? חלק פשוט לוקחים תמונות מהאינטרנט. לא הופכים את זה להפקה. תמיד אני חייבת לסבך הכל. אני יודעת שהצבעים קצת לא עובדים ביחד אבל הכל יהיה בסוף בספיה או שחור לבן בטח. יהיו עוד תמונות, אבל הן עוד בשלב התכנון.















יום רביעי, 3 באפריל 2013

קצת פוטושופ והרבה נוירוזה


היה לי היום שיעור שבו למדתי לשחק עם צבעים, אז הייתי חייבת לנסות לאפר את עצמי בעזרת פוטושופ. אני לא בטוחה שזה נראה טבעי במיוחד, אבל אני רק בהתחלה ומתאמנת כל הזמן. אשמח לפידבקים. אז אם תהיתם לאן נעלמו העיגולים הכהים מסביב לעיניים שלי, זה לא קונסילר חדש.  את השמלה מצאתי במכירה של פלורה מהבלוג "בגדים על עצים". היא אחת מעיתונאיות האופנה והבלוגריות שאני אוהבת לקרוא והטעם שלה באופנה צבעוני, שמח ומעניין, כך שבמכירות שלה אני כמעט תמיד מוצאת פריטים שאני רוצה.  במכירה היא לבשה אוברול פרחוני של מנגו שגם לי יש. זו סיטואציה שאני לא יודעת מה לעשות בה. כשאתה יודע שלמישהו יש את אותו הבגד שגם לך יש אתה אמור להימנע מללבוש אותו כשאתה עלול לפגוש את אותו בן אדם? ואם זה בגד ששאלת אותו מאיפה הוא ואז רכשת לעצמך? ואם זה משהו שראית בבלוג של מישהו ורכשת בהשראתו?

יש כל מיני דברים שאני חושבת שיש לגביהם כללים שאני פשוט לא מבינה. אני בטח לגמרי מנפחת את זה לעצמי בראש, אבל נראה לי שיש פה פוטנציאל מבוכה עצום. בעיקר לנוירוטית כמוני. אני פשוט צריכה להפסיק לשאול אנשים מאיפה הבגדים שלהם.
בזו קצת השתוללתי עם הריטושים

זו בלי פוטושופ